TranslateTribune TranslateTribune

המסיק של הזיתים, חשוב לכלכלה הפלסטינית, נמצא בסכנה הולכת וגוברת עקב התקפות מתנחלים ישראליים והגבלות מצד כוחות הביטחון. לאחרונה, חאלה אבו סלאמה, אישה פלסטינית בת 59, נורתה למוות במהלך המסיק, מה שמבטא את הסכנות ההולכות ומתרקמות סביב הפעילות הזו.

חקלאים בפלסטין מדווחים על תקיפות מאורגנות מצד מתנחלים, והצבא הישראלי אף עוצר את הגישה לאדמותיהם. החקלאים מדווחים על עינויים כמו תקיפות פיזיות והרס עצי זית, שמונעות מהם לקטוף את פרי עמלם.

בעוד שהזיתים הם מקור הכנסה עיקרי, במצב הנוכחי אלפי דונמים נותרו לא מעובדים. ההשפעה הכלכלית על הפלסטינים הולכת וגוברת, וההקצנה בגישה של מתנחלים מדאיגה את קיום התרבות והכלכלה המקומית.

נשיא סין, שי ג'ינפינג, הדגיש את הצורך ביחסים נכונים בין סין לארצות הברית על מנת להימנע מתגובת שרשרת של סכסוכים. הוא ציין כי על שתי המעצמות לשאוף לשיתוף פעולה ולסובלנות, ולהתמקד בהגברת הדיאלוג כדי לפתור בעיות גלובליות שונות.

האמירות הללו משקפות את החשיבות הרבה שבקשרים בינלאומיים, במיוחד בעידן בו מתמודדות המדינות עם אתגרים כגון שינוי אקלימי, טרור, ובריאות עולמית. במטרה להבטיח יציבות ושגשוג, סין מעוניינת לחזק את הדיאלוג עם ארצות הברית ולשפר את ההבנה ההדדית בין הצדדים.

זאב (ז'אבו) חנוך ארליך, בן 71 מעפרה, נהרג בהיתקלות עם מחבלי חיזבאללה בדרום לבנון בזמן שסקר מבצר עתיק עם קצין בגולני. למרות שהיה במילואים, הוא נכנס כאזרח ללא האישורים הנדרשים, מה שמוביל לתחקיר על האירוע החמור. ארליך היה דמות בולטת בחקר ארץ ישראל ומקים בית הספר שדה בעפרה. לאחר מותו הכירה בו צה"ל כחלל צה"ל, והוא ייטמן בטקס צבאי. הוא הותיר אחריו אישה ושישה ילדים, וחבריו מהעולם האקדמי סופדים לו על תרומתו הרבה למורשת הארץ וידיעת הארץ.

ישראל פועלת לחשוש מהחלטת איראן לרכוש מאות מטוסי קרב G-10 מסין, במטרה לחזק את כוחות האוויר שלה. במאמר נכתב כי איראן, עורכת דיונים עם סין על שיתוף פעולה צבאי, מחפשת לשדרג את יכולותיה האוויריות לפני עימות אפשרי עם ישראל.

למרות שיש לאיראן מערכות טילים מתקדמות, חסרה לה יכולת אווירית אפקטיבית לעומת חיל האוויר הישראלי המצוייד במטוסי F-35. עלות רכישת 100 מטוסי G-10 מוערכת ב-4 מיליארד דולר, והמטוס נחשב דמוי ל-F-16 האמריקאי, בעל יכולות מתקדמות כגון מלחמת אלקטרוניקה ומערכות חימוש מדוייקות.

נכון להיום, עשרות אנשים נהרגו בעזה, כאשר החיזבאללה רומז כי הוא מוכן למלחמה ארוכה. ביום שלישי, הממונה האמריקאי על לבנון, אמוס הוקשטיין, הצהיר במהלך מסיבת עיתונאים בביירות על "הזדמנות אמיתית" לסיים את הסכסוך בין החיזבאללה לישראל. הוא הדגיש כי ההחלטה להשיג הפסקת אש נמצאת "בהישג יד".

השר להשקעות הסעודי, כאלד בן עבדאלעזיז אל-פעלח, הכריז כי התוכן המקומי מהווה מניע מרכזי להמרת הכלכלה הסעודית לכלכלה מתפתחת ומגוונת בהתאם לרעיון 2030. במהלך הפורום המוקדש לתוכן המקומי, הוא הסביר שהתוכן מקומי חיוני לתחרותיות הכלכלה והסקטורים השונים, כולל תעשייה, חקלאות, אנרגיה ותיירות.

אל-פעלח הדגיש את המטרות של פיתוח הכלכלה והגברת ההזדמנויות, תוך שימת דגש על שיתופי פעולה בינלאומיים מוצלחים שהשפיעו על עליית התוכן המקומי. הוא ציין גם תוכניות כמו "גסרי", עם 95 עסקאות בתהליך מו"מ בשווי גבוה מ-100 מיליארד ריאל, שיאפשרו חיזוק ההשקעות ויצירת מקומות עבודה נוספים במדינה.

חבר כנסת ישראלי, איימן עודה, תקף את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, והאשים אותו ב"רצח המוני" בעקבות האבדות בקרב אזרחים פלסטינים בעזה. עודה גורש מהמליאה. ארצות הברית הטילה וטו רביעי ברציפות על הצעת החלטה של מועצת הביטחון של האו"ם הקוראת להפסקת אש מיידית בעזה, לשחרור שבויים ולמניעת מקרי מוות מרעב. במקביל, דווח על התקדמות במשא ומתן על הפסקת אש בין ישראל לחיזבאללה בלבנון, ועל תקיפות אוויריות ישראליות בסוריה ובגזת עזה, שגרמו לאבדות בנפש.

הדו"חות מתארים תמונה קשה של אלימות מתמשכת, הכוללת תקיפות ישראליות על אזרחים פלסטינים, תגובות של ארגוני טרור, ומתיחות גוברת באזור. ההתפתחויות הללו מעלות שאלות קשות בנוגע לאחריות בינלאומית, למעורבות ארה"ב, ולעתיד המשא ומתן לשלום. המצב ההומניטרי בעזה ממשיך להידרדר, והעולם עוקב בדאגה אחר ההתפתחויות.

הממשל של ביידן אישר לספק לאוקראינה מוקשים נגד-אנושיים אמריקאיים במטרה לחזק את ההגנות שלה נגד התקפות רוסיות. ההחלטה נובעת מהתמחות הגוברת של רוסיה בשימוש בחיילי רגלים במתקפותיה. זהו צעד שמגדיל את המתיחות בין רוסיה לארצות הברית, ובדיווח צוין כי אוקראינה אכן יכולה להיעזר במוקשים מסוג "לא מתמיד", שמתוכננים להתפוצץ בזמן קצר כדי לצמצם את הסיכון לאזרחים לאחר סיום הקרבות.

במקביל, אוקראינה מבקשת למנוע התקפות נוספות מצד רוסיה, בזמן שמדינה כולה חווה חרדה גוברת בעקבות איומים ממדיניות רוסית מתחדשת. ארצות הברית רוצה לחזק את אוקראינה בעידן שבו נשקלת שוב ההנהגה הפוליטית עם חזרתו האפשרית של הנשיא טראמפ.

לראשונה מאז תחילת המלחמה, אוקראינה השתמשה בטילים בריטיים מסוג Storm Shadow לתקיפת יעדים ברוסיה. ההחלטה אושרה בעקבות פריסת כוחות צפון קוריאניים רבים לגבול רוסיה-אוקראינה, מהלך שהוגדר כהסלמה משמעותית. הטילים פגעו, על פי דיווחים, במפקדה צבאית בכפר מרינו. התקיפה עוררה תגובה חריפה מצד רוסיה, שאיימה בהסלמה משלה, כולל שימוש אפשרי בנשק גרעיני, אולם ארה"ב הכחישה כל סימן להכנות כאלה. האירוע מסמן תפנית ביחסים בין בריטניה לאוקראינה, לאחר ביקורת על סירובה של לונדון לספק טילים נוספים. במקביל, ארה"ב אישרה אספקת מוקשים נגד אדם לאוקראינה.

השימוש בטילים בריטיים בתוך שטח רוסיה מעלה את החשש להסלמה נוספת במלחמה, ומעורר שאלות לגבי מעורבות ישירה יותר של נאט"ו. סגירת זמנית של שגרירויות מערביות בקייב, בעקבות אזהרה אמריקאית מפני תקיפה אווירית משמעותית, מדגישה את חומרת המצב. האירועים האחרונים מצביעים על התגברות המלחמה ועל הסיכונים הגיאופוליטיים הגלומים בה.

קלאודיה שיינבאום, ראשת העיר מקסיקו סיטי, ציינה את יום השנה ה-114 למהפכה המקסיקנית בהדגשת ארבע מהפכות מרכזיות בתולדות המדינה. היא טענה כי ממשלתו של אנדרס מאנול לופז אוברדור, החל מ-2018, משיבה את הרוח החברתית לחוקה מ-1917, שהיא הראשונה שהכירה בזכויות חברתיות. שיינבאום הדגישה את המעבר ממודל ניאו-ליברלי שהוביל לעוני, אי-שוויון ואלימות, למודל חדש בו תוכניות סוציאליות הפכו לזכויות, המאבק בשחיתות לשם שחרור משאבים לטובת רווחת הציבור, ורפורמות במערכת המשפט.

היא הזכירה את ארבע המהפכות: זו של מיגל הידאלגו, זו של בניטו חוארס, המהפכה המקסיקנית (עם הדגשת תרומתם של זפָּטָה ווילה), והמהפכה הרביעית, שהחלה תחת אוברדור, ומתמקדת בביסוס הצדק, הדמוקרטיה והחירויות. שיינבאום הדגישה את הרפורמות החוקתיות, כגון בחירת שופטים על ידי העם, הקמת המשמר הלאומי, הכרה בזכויות ילידים, זכויות נשים, והחזרת אופיים הציבורי של פֶּמְקס ו-CFE. היא סיימה בקריאה לתמיכה רחבה בהמשך הטרנספורמציה הלאומית.

ועדת הסקירה הכלכלית והביטחונית של ארה"ב (USCC) המליצה לשפר את היחסים הביטחוניים עם טייוואן, תוך הקלת הליך אישור מכירת נשק. ההצעה היא להעניק לטייוואן מעמד דומה לזה של מדינות "נאט"ו+", מה שיראה בטייוואן כ"שותפה אסטרטגית" כמעט. הדבר יאפשר לטייוואן גישה מהירה יותר לציוד צבאי אמריקאי, יכולת תגובה מהירה יותר לאיומים מצד סין, ויעצים את יכולות ההרתעה שלה.

הדו"ח של ה-USCC מציין את האתגרים הכרוכים בכך, כולל מגבלות בייצור נשק בארה"ב והאפשרות להאצת המירוץ לחימוש בין טייוואן לסין. הוא גם מדגיש את חשיבותה של טייוואן כנקודת חיכוך פוטנציאלית בין ארה"ב לסין, ואת הצורך במניעת אי הבנות. ההמלצה מעוררת דיון על השלכותיה האסטרטגיות והכלכליות, הן עבור טייוואן והן עבור היחסים בין ארה"ב לסין.

הצבא הדרום קוריאני קיבל לאחרונה את אוניית המלחמה "정조대왕함", המצוידת במערכת הגנה נגד טילים מתקדמת, ארוכת טווח יותר מקודמותיה. האירוע מסמל חיזוק משמעותי ליכולת ההגנה של דרום קוריאה מפני איומים טילים מצפון קוריאה, ומצביע על התהדקות רשת ההגנה האזורית.

ועדת החקירה ברוסיה הגדילה את סכום הנזק בתיק הפלילי השני נגד טימור איוואנוב, סגן שר ההגנה לשעבר. הואשם בגניבת 205 מיליון רובל בעסקת רכישת מעבורות לקרים, אך כעת האישום עודכן ל-216 מיליון רובל, בשל הרחבת תקופת הזמן בה בוצעה, לטענת החקירה, העבירה. איוואנוב הכחיש את אשמתו, כמו גם באישום נוסף הקשור לגניבת כ-4 מיליארד רובל. החקירה מתמקדת גם באנטון פילאטוב, לשעבר ראש "אובורונלוגיסטיקה", שכבר נעצר. החקירה מתמודדת עם קשיים, כולל בקשות חוזרות ונשנות מצד התביעה להגביל את גישת עורכי הדין לחומרי החקירה, מה שגרר ביקורת מצד ההגנה.

החקירה נמשכת מאז 2016, והאישומים נגד איוואנוב הוגשו רק לאחרונה. ההגנה טוענת כי הליך החקירה מהיר מדי וכי הבקשות להגביל את גישת עורכי הדין לחומרי החקירה הן בלתי חוקיות. תיק נוסף נגד איוואנוב, הקשור לשוחד בסכום של 1.185 מיליארד רובל, עדיין נמצא בחקירה.

מג וויטמן, שגרירת ארה"ב בקניה, התפטרה בעקבות לחצים מצד הציבור הקנייתי. במהלך ישיבה עם צוות השגרירות, היא הודיעה על כך לנשיא ג'ו ביידן ב-13 בנובמבר 2024, וציינה שהייתה לה הכבוד לשרת את הציבור האמריקאי ולחזק את שיתוף הפעולה עם קניה.

וויטמן טוענת כי פרק כהונתה כלל הישגים משמעותיים, כגון הפיכת קניה לשותפה מרכזית של ארה"ב באפריקה. עם זאת, היא נתפסה כמי שסיועה לממשלה הקנייתית, שהייתה מואשמת בהפרת זכויות אדם. הציבור הקנייתי מיהר לשמוח מהתפטרותה, והביע תחושה שהיא עיכבה את פירוקה מהתפקיד.

במהלך כהונתה, היא פעלה לשדרוג שירותי הוויזה והקלה על הממתינים, והדגישה כי למרות פרישתה, הקשרים בין המדינות יישארו חזקים.

תיירים רבים מתקשים לבצע רכישות בסיסיות במדינות רבות בעולם בשל התלות הגוברת במערכות תשלום דיגיטליות מתקדמות. היעדר גישה לטלפון מקומי פעיל מונע מהם אפילו רכישות פשוטות כמו בקבוק מים. הדבר מדגיש את האתגר הגובר עבור תיירים שאינם מצוידים בטכנולוגיה מקומית מתקדמת, ומצביע על צורך בגיבוי תשלום חלופי נוח ונגיש יותר עבור תיירים.

הודו גינתה דיווח תקשורתי קנדי חדש אודות מותו של חרדיפ סינג ניג'ר, פעיל חאלקיסטני, ותיארה אותו כ"קמפיין השמצות" על רקע היחסים המתוחים בין שתי המדינות. הדובר במשרד החוץ ההודי, ראנדהיר ג'ייסוול, דחה את הדיווח שפורסם ב-The Globe and Mail הקנדי, הטוען כי גורמים ביטחוניים קנדיים מאמינים שראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, ידע על הרצח. הודו הכחישה שוב ושוב את מעורבותה ברצח ניג'ר, שהתרחש ביוני 2023, והאשימה את קנדה בהעדר ראיות מוצקות.

הדיווח הקנדי טוען כי מודי, יועצו לביטחון לאומי, אג'יט דובאל, ושר החוץ, סוברהמניאם ג'יישאנקר, היו מעורבים. הודו מדגישה את הידרדרות היחסים עם קנדה, כולל אי-היענות לבקשות הודו להסגרה של פרטים החשודים בטרור, רצח וסחר בבני אדם, ועלייה באירועים אנטי-הינדים בקנדה. הודו רואה בקנדה תומכת בקבוצות חאלקיסטניות, טענה שהקנדים מכחישים.