TranslateTribune TranslateTribune

ישראל וחמאס הסכימו על הפסקת אש בעזה ושחרור בני ערובה, בלחץ ארצות הברית וקטר. ההסכם צפוי להיכנס לתוקף ב-19 בינואר, אך עדיין דורש אישור של הממשלה הישראלית.

הסכם זה מגיע לאחר 15 חודשים של סכסוך אלים, שהחלו בהתקפה נרחבת של חמאס ב-7 באוקטובר 2023, בה נהרגו כ-1,200 ישראלים. בתגובה, ישראל השיקה קמפיין צבאי שהביא למותם של יותר מ-46,700 אנשים בעזה.

סדרת מגעים בינלאומיים הובילה להסכם, כאשר הממשל האמריקאי משחק תפקיד מרכזי. מטרת ההסכם היא להפסיק את הלחימה, לספק סיוע הומניטרי ולהחזיר את בני הערובה למשפחותיהם.

מרכז היירוט של מערכת "חץ" מתמודד עם אתגרים כבדים בעקבות המלחמה במזרח התיכון. החיילים במשמרות מתמודדים עם לחץ רב, כשחלקם רואים את עצמם כשחקני כדורגל, שעם כל ההצלחה, התקשורת מתמקדת בכישלונות. סא"ל אייל פרנקל, מפקד הגדוד, מדגיש שהמערכת מצליחה ליירט כמות גדולה של טילים, אך ישנם מקרים בהם היא לא מצליחה.

במרכז, החיילים מקבלים הכשרה מקיפה כדי להתמודד עם החלטות גורליות בזמן אמת. כל טיל יכול להגיע לישראל תוך עשר דקות, ודורש תגובה מיידית. המערכת תומכת במבצעי יירוט מורכבים ומתמודדת עם איום מתמיד. תפקידם חיוני בשמירה על בטחון התושבים: "אנחנו לא מחפשים טילים, אך כשזה קורה, זו גאווה".

סגן נשיא ארה"ב לשעבר, מייק פנס, הגיע לטייוואן ב-16 בינואר, כפי שדווח ב"היל". הביקור נועד להדגיש את תמיכת ארה"ב בטייוואן ולמנוע חזרות על אירועי הונג קונג. פנס ייפגש עם נשיאת טייוואן, צאי אינג-ון, וסגנית הנשיא, וינהל שיחות עם מנהיגים טכנולוגיים. הוא צפוי להדגיש את חשיבות התמיכה האמריקאית בטייוואן לנוכח האיומים הסיניים.

הביקור של פנס, המלווה בהצהרות נחרצות נגד סיפוח טייוואן על ידי סין, מהווה איתות משמעותי של תמיכה אמריקאית. הוא מדגיש את המחויבות האמריקאית לביטחון טייוואן ואת הדאגה לגבי השפעותיה הגיאופוליטיות של התנהגות סין. הביקור מצטרף למספר ביקורים דומים של פקידים אמריקאים בטייוואן בשנים האחרונות, ומעיד על מדיניות אמריקאית פעילה יותר באזור.

הושג הסכם להפסקת אש בין ישראל לחמאס, צפוי להיכנס לתוקף ביום ראשון. חמאס דרשה 48 שעות של שקט לפני תחילת יישום ההסכם, כדי לאפשר העברת שבויים ישראלים ביום הראשון. הوسطאים, בהם קטאר, מצרים וארה"ב, מפעילים לחץ על נתניהו לאשר את ההסכם עד סוף יום שישי. הקבינט אישר את ההסכם, והממשלה צפויה לאשר אותו באופן רשמי. שחרורם של 3 אסירות ישראליות מתוכנן להתחיל בשעה 16:00 ביום ראשון, בתמורה לשחרור 95 אסירים פלסטינים, ביניהם חאלדה ג'ראר. חמאס טוענת להמשך פשעים ישראליים בעזה, ומאשימה את ישראל בניסיון לסכל את ההסכם.

ההסכם כולל הפסקת אש, נסיגת כוחות ישראליים מעזה, ושחרור 33 שבויים ישראלים (חיים וגופות) תמורת כ-2000 אסירים פלסטינים, כולל כ-300 מורשעים במאסר עולם. השלמת העברת השבויים תתרחש ב-42 הימים הראשונים. המצב עדיין מורכב, והלחצים על כל הצדדים להגיע להסכמה סופית גבוהים.

לאחר משא ומתן ממושך, ישראל אישרה הסכם שביתת נשק עם חמאס ברצועת עזה, הכולל חילופי שבויים. ההסכם, שאושר על ידי הקבינט הישראלי, כולל שחרור 1977 אסירים פלסטינים תמורת 33 אזרחים ישראלים. הליך השחרור ייערך בשבעה שלבים, לאורך 42 יום. ההסכם עורר מחלוקת בישראל, כאשר חברי ממשלה מהימין הקיצוני מתנגדים לו בחריפות, ומאיימים להתפטר. במקביל, חמאס הביעה חשש מפני הפרת ההסכם מצד ישראל, ומתחה ביקורת על המשך פעולות צבאיות ישראליות בעזה גם לאחר ההכרזה על שביתת הנשק. הקהילה הבינלאומית בירכה על ההסכם, אך הדגישה את הצורך ביישומו המלא ובפתרון ארוך טווח לסכסוך.

ההודעה על ההסכם הגיעה לאחר ימים של משא ומתן אינטנסיבי, בהשתתפות גורמים בינלאומיים. ההסכם כולל גם התחייבות לסיוע הומניטרי לעזה. ההשלכות של ההסכם הן משמעותיות הן מבחינה אזורית והן מבחינה בינלאומית, והוא עשוי להשפיע על היציבות באזור ועל יחסי ישראל עם העולם הערבי. ההתפתחויות הקרובות יקבעו האם ההסכם יצליח להביא לשקט ארוך טווח או שמא יוביל להתחדשות העימות.

הקבינט הישראלי התכנס כדי להצביע על הסכם הפסקת אש, שיכלול שחרור חטופים שנמצאים בידי חמאס בתמורה לשחרור פלסטינים משב"ס, והפסקה של הכוחות בעזה לתקופה ראשונית של שישה שבועות.

ההסכם, שאושר קודם לכן על ידי הקבינט הביטחוני, צפוי להפסיק את הקרבות בעזה. אף על פי שהיו חששות מאי הסכמות, הקבינט התקשר לשברר את ההסכם, שמשמעותו תהיה שחרור 33 חטופים, כולל נשים וילדים, בתמורה למאות פלסטינים. שרי האוצר והביטחון הימני התנגדו להסכם, מה שיכול היה לסכן את המשך הקואליציה.

כחלק מהצעדים בשלב הראשון של ההסכם, החמרת המצב ההומניטרי תתוקן עם הכנסת עזרה מסיבית לרצועה, ותום הקרבות שמתמשכים מזה 15 חודשים.

בעוד עזה מתמודדת עם הרס נרחב, ההסכם מהווה תקווה לשיפור המצב ההומניטרי ולחידוש תהליך השלום.

קרן המטבע הבינלאומית (IMF) העלתה מעט את תחזית הצמיחה הכלכלית של מקסיקו לשנת 2025 מ-1.3% ל-1.4%, תוך שהיא שומרת על תחזית של 2% לשנת 2026. תחזיות אלו נמוכות יותר מאלו של ממשלת מקסיקו, הצופה צמיחה של 2-3% לשנים אלו. ה-IMF צופה צמיחה של 2.5% באמריקה הלטינית והקריביים בשנת 2025 ושל 2.7% בשנת 2026. התחזית לצמיחה הכלכלית העולמית עומדת על 3.3% לשנים 2025 ו-2026. השינוי בתחזית ל-2025 נובע בעיקר מתיקון כלפי מעלה של התחזית לצמיחה בארה"ב, המאזן את התיקונים כלפי מטה בכלכלות מתעוררות אחרות. ה-IMF צופה צמיחה של 2.7% בארה"ב בשנת 2025 ושל 2.1% בשנת 2026. בניגוד לכך, הבנק העולמי הוריד את תחזית הצמיחה שלו למקסיקו ל-1.5%.

משרד האוצר האיטלקי משיק את "Btp Più", אגרת חוב חדשה המיועדת למשקיעים פרטיים. האג"ח, בת 8 שנים, מציעה אפשרות לפירעון מוקדם לאחר 4 שנים, עם תשואה קבועה שתעלה לאחר תקופה זו. המטרה היא לעודד השקעות ישירות באגרות חוב ממשלתיות, נוכח צמצום צפוי בהשקעות של משקיעים פרטיים בשנים הקרובות.

ההשקעה המינימלית היא 1000 אירו, ללא עמלות במהלך תקופת ההנפקה. הרכישה מתבצעת דרך בנקים או דואר, והאג"ח נהנית ממס נמוך ומפטור ממס ירושה. הריבית בשנים הראשונות והשנים שלאחר מכן, יחד עם קוד ISIN, יפורסמו ב-14 בפברואר. ההנפקה תתקיים דרך שלוש בנקים: Mps, Intesa Sanpaolo ו-Unicredit.

נאום הפרידה של הנשיא ביידן, בו הזהיר מפני אוליגרכיה מתהווה בארה"ב, הוביל לעלייה משמעותית בחיפושים בגוגל למונח "אוליגרכיה". ביידן תיאר אוליגרכיה כקבוצה קטנה של בעלי הון רב, השולטים בעוצמה ובשפעה, ומאיימים על הדמוקרטיה. הוא קרא להחזיר את "כללי המשחק" שוויוניים, בדומה למאבק נגד "אוליגרכי העבר" במאה ה-19, כדי לשקם את מעמד הביניים.

העלייה בחיפושים בלטה במיוחד במדינות שתמכו בטראמפ בבחירות האחרונות, דבר המעיד על חוסר מודעות או הבנה של המושג. הנאום מעורר דיון חשוב על אי-שוויון כלכלי ועל הצורך ברגולציה שתמנע ריכוז כוח בידי מעטים.

תושב לינפן, סין, התלונן בפני הרשויות על הפסקת אספקת מים וצטברות אשפה בבניין מגורים, זאת עקב סכסוך עם חברת הניהול. התושב טען לחוסר שקיפות בתעריפי הניהול ושירותים לקויים. הוא דרש התערבות ממשלתית להחלפת חברת הניהול.

הרשויות המקומיות הגיבו במהירות, חקרו את המקרה, והשיבו כי חברת הניהול חזרה לפעילות, הפסולת פונתה, ואספקת המים חודשה. כמו כן, הוקמה ועדה שתפקידה לפתור את הבעיות המתמשכות ולשפר את ניהול הבניין. המקרה מדגים את תגובת הרשויות המקומיות לתלונות אזרחים בנוגע לשירותים ציבוריים בסין.

משטרת אוקראינה מזהירה מפני טרנד מסוכן ב-TikTok בו ילדים מייצרים פצצות מאולתרות. בזמן האחרון, שלושה בני נוער בלביב נפצעו קשה כתוצאה מניסויים כאלה. המשטרה מדגישה את הסכנות הקשות, כולל כוויות כימיות וצלקות קבועות.

ההמלצות הן לילדים: להימנע מחיקוי פעולות מסוכנות ברשתות חברתיות, לדווח למבוגרים על כל ניסיון כזה, ולספר למורים או להורים על ילדים אחרים שמתכננים ניסויים מסוכנים. ההמלצות להורים: לפקח על צפייה של ילדיהם ברשת, להסביר להם שה"לייקים" לא שווים את בריאותם וחייהם, ולשוחח איתם בגלוי על הסכנות הכרוכות בפעולות מסוכנות. המשטרה מדגישה את הצורך במודעות ובזהירות כדי למנוע תאונות דומות בעתיד, ומזכירה מקרים קודמים בהם טיקטוק הוביל לפגיעות קשות בקרב ילדים.

הסיכום מציג נתונים עדכניים לגבי שיעור הילודה ושיעור הנישואים. המידע מוגבל לנתונים סטטיסטיים, ללא ניתוח מעמיק של הגורמים או ההשלכות. הוא מתאים לקהל המתעניין בנתונים דמוגרפיים עדכניים, אך אינו בעל השפעה רחבה או משמעות גיאופוליטית.

עם סגירת טיקטוק בארה"ב, מיליונים פונים ליישום הסיני RedNote, שידוע בסין בשם Xiaohongshu. מדובר במעבר מעניין, בהתחשב באזהרות הביטחוניות על אודות אפליקציות סיניות. בתוך ימים ספורים, מספר ההורדות בארה"ב צמח לכמעט 3.4 מיליון, דבר המצביע על שינוי משמעותי בפלטפורמות החברתיות.

משתמשים קובעים שהנתונים שלהם זמינים ונכונים לפלטפורמת RedNote, שמציעה תהליך שיתוף חוויות בסגנון חיים. זאת אף על פי שטיקטוק נחשבת לפופולרית יותר. "פנימי טיקטוק" הפך להיות הזירה לחיבור בין משתמשים אמריקאיים למארחים סיניים, תחום שצובר תאוצה במיוחד בשיתוף בשלל נושאים תרבותיים ולימודיים.

אזרח سعودי, זבן אל-שמרי, נרצח בעקבות דקירות מרובות בגופו בירדן. בן דודו, עלי בן חוסיין אל-שמרי, מסר כי המנוח היה אדם בעל מוניטין טוב, ללא ידועות על סכסוכים. למנוח נותרו 5 ילדים. הרשויות הירדניות עצרו את החשוד ברצח ומנהלות חקירה.

המשפחה שיבחה את תמיכת השגרירות הסעודית בירדן, שהקל על העברת גופת המנוח לעמאן ולאחר מכן לסעודיה. הלוויה תתקיים מחרתיים לאחר תפילת יום שישי ברפחה.

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, וראש ממשלת ארמניה, ניקול פשיניאן, שוחחו בטלפון בעקבות יוזמה ארמנית, ודנו בשיתוף פעולה דו-צדדי במסגרת האיחוד הכלכלי האירואסי. בין הנושאים שעלו בשיחה היו התקדמות ארמניה בקשרים עם האיחוד האירופי ואפשרויות לשדרוג שיתוף הפעולה במגזרי האנרגיה.

פשיניאן הסביר את המהלכים האחרונים של ארמניה ביחסיה עם האיחוד האירופי, ואילו פוטין הגיב על כך. הממשלה הארמנית אישרה חוק המתחיל את תהליך הצטרפותה של ארמניה לאיחוד האירופי, אך נגיד הכלכלה הארמני הדגיש שאין בכוונתה לעזוב את האיחוד הכלכלי האירואסי.

מושל מחוז טרנס נזואה בקניה, ג'ורג' נטמביה, הביע דאגה עמוקה בנוגע לתוכנית הלימודים החדשה (CBC), וקרא לביצוע שינויים דחופים לטיפול באתגרים שלה. נטמביה הזהיר כי בעיות בלתי פתורות במערכת החינוך מסכנות את עתיד ילדי קניה. הוא מתח ביקורת על פערים משמעותיים ביישום התוכנית ועל גביית תשלומים עודפים בבתי ספר בניגוד להנחיות הממשלה.

לדבריו, יש צורך בדיאלוג אמיתי לגבי יעילות תוכנית הלימודים החדשה בהכנת ילדי קניה לחיים העתידיים. הוא הדגיש כי ילדי קניה ראויים לעתיד טוב יותר, וכי יש לטפל בבעיות באופן מיידי על מנת להבטיח את הצלחת התוכנית.

בעקבות הסכם הפסקת האש עליו חתם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, מפלגות ימין קיצוניות בקואליציה מאיימות לפרוש. המהלך מעורר אי-ודאות פוליטית ומעלה שאלות בנוגע ליציבות הממשלה ולעתידה של הקואליציה. ההחלטה של מפלגות הימין הקיצוני תלויה ככל הנראה בתנאי ההסכם ובפרשנותן לאירועים. המשבר הפוליטי הנוכחי עלול להשפיע באופן משמעותי על המצב הפנים-ישראלי ועל היחסים עם גורמים אזוריים.