TranslateTribune TranslateTribune

לראשונה, בית המשפט העליון במקסיקו (SCJN) החליט לבדוק רפורמה חוקתית במערכת המשפט הפדרלית. בישיבה האחרונה, התקבלה ברוב של שמונה מול שלושה קולות בקשה של שופטים ומגזר נגד הרפורמה, במטרה לקבוע אם לבית המשפט יש סמכות לעצור את התיקון החוקתי.

חלק מהשופטים טוענים כי ההחלטה עלולה להיחשב כהפיכה חוקתית, בעוד אחרים טוענים שהמוסד פועל בהתאם לחוק. הנשיאה נורמה לוסיה פינה הרננדס תעביר את הפרויקט לשופט אחר מהקואליציה התומכת, כדי שיכין אותו לדיון.

בזמן שהמחלוקות נמשכות, ההשפעות של תהליך זה על האיזון בין רשויות השלטון במקסיקו עשויות להיות משמעותיות, ויש צורך לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות המשפטיות בעניין.

במהלך התקפות ישראליות ביום חמישי בלבנון, נהרגו לפחות 37 אנשים ונפצעו 151 נוספים. ישראל טוענת כי המטרה הייתה חאשם ספי א-דין, שמיועד להיות יורשו של חסן נסראללה, מנהיג חיזבאללה. כמו כן, הותקף בעזה מנהיג חמאס בתגובה לתכנון התקפה טרוריסטית.

במקביל, התקפה בתולכרם ביהודה ושומרון הובילה למותם של 18 פלסטינים, בהם מנהיג מקומי של חמאס. התקפות אלו משקפות את ההסלמה המתמשכת במצב הביטחוני באזור, כאשר ישראל מגבירה את הפעולות נגד גורמים המוגדרים כטרוריסטיים.

בייג'ינג, בעשור האחרון, ביססה את מעמדה כמרכז חדשנות מדעי עולמי, עם מאמצים לצמיחה בתחום החדשנות והמחקר. דו"ח של קבוצת施普林格·自然 מציין כי העיר זוכה להוקרה עולמית גם בתחום כמות המדענים המובילים, עם 411 מדענים בעלי ציטוטים גבוהה.

בין הישגי העיר, הידועים הם זינוק של ארבע פעמים בהגשת פטנטים לנפש, והכפלה בהכנסות מחוזים טכנולוגיים. בנוסף, תעשיית הבריאות והתרופות צמחה בצורה מרשימה, והגיעה כמעט ל-9800 מיליארד יואן בשנת 2023. ממשלת העיר גם מקדמת השקעות משמעותיות בתחום הבינה המלאכותית, עם מעל 2200 חברות הפועלות בתחום.

צה"ל תקף מספר בניינים בדאחייה, ביירות, זמן קצר לאחר הודעה על פינוי תושבים מהאזור. לפי דיווחים ערביים, יעד התקיפות הוא האשם ספי א-דין, ראש המועצה המבצעת של חיזבאללה, שסומן כיורשו של נסראללה. הדיווחים מציינים כי נעשה שימוש בפצצות חודרות בונקרים, בדומה לתקיפות קודמות.

ספי א-דין, בן דודו של נסראללה, נחשב לבעל קשרים הדוקים עם איראן וחתנו של קאסם סולימאני. הוא נחשב לאחד מבכירי חיזבאללה ומועמד מוביל להחליף את נסראללה. צה"ל ציין כי תקף גם אתרי ייצור אמצעי לחימה, מחסני אמצעי לחימה ותשתיות טרור של חיזבאללה בביירות, תוך ניסיון לצמצם פגיעה בבלתי מעורבים.

ניקראגואה, אשר ניתקה קשרים עם טייוואן ופנתה לסין בשנת 2021, חווה הכשרה של מעל 17,000 שוטרים על ידי מדריכים סיניים. ההכשרה כוללת טקטיקות דיכוי, והמסייעת לדיכוי מחאות כנגד השלטון הדיקטטורי של הנשיא דניאל אורטגה. לאור התגברות הקרבה בין ניקראגואה לסין, יש חשש לזכויות האדם במדינה, כאשר סמכויות השוטרים הוקשו ונשקלת האפשרות לפיקוח על תקשורת אזרחית.

המשטר הסיני רואה בפתיחת תחנות ייעוץ ובניווט הכוחות המשטרתיים דרך הכשרה מקצועית דרך התמקדות בטקטיקות דיכוי ערך אדיר בפיתוח מודלים שלטוניים המכוונים לאכיפת שלטון כפוי במדינות אחרות. צעד זה מהווה איום ממשי לחופש ולכבוד האדם בניקראגואה.

על פי נתוני משרד התובע הכללי של אוקראינה, נרשמה עלייה חדה במספר מקרי אלימות במשפחה בשנת 2024. נפתחו 8,185 תיקים פליליים הקשורים לאלימות במשפחה, עלייה של 80% לעומת 2023. יותר מ-5,000 איש, רובם נשים וילדים, נפגעו מאלימות במשפחה.

משרד התובע הכללי מייחס את העלייה במספר המקרים למלחמה. הם קוראים לציבור לא לשתוק על מקרים אלו ולפנות לעזרה מהרשויות. משרד התובע הכללי עובד על שיפור תהליך החקירה במקרי אלימות במשפחה, תוך התמקדות בצרכים של הקורבנות.

בתחילת אוקטובר, משמרות המהפכה האיראניים שיגרו טילים לעבר ישראל, והדגישו את התעקשותם לשמור על עקרונות ההתנגדות. המתקפה נועדה להעביר מסר חזח לישראל, לעולם המוסלמי ולמערב, שנוכחותם באזור לא תטיל פחד על העם האיראני.

אחמד מצהרי, לשעבר סגן יו"ר הפרלמנט האיראני, טוען כי אם ישראל תנסה ответ למתקפה, היא עשויה להיתקל בתגובה משמעותית יותר מצד איראן. הוא מציין כי כל הצדדים הפוליטיים במדינה מעודדים להתאגד נגד האיום הישראלי, וכי ישנה אחדות שורות לאחר המתקפה.

לסיום, מצהרי מדגיש שתמיכתה של המערב בישראל לא תוכל להרתיע את העמים המוסלמים מלהיאבק למען זכויותיהם.

הדרום דכאים בביירות חווה את אחד מהתקיפות החזקות ביותר בהיסטוריה, שנחשבת לחזקה יותר מההתקפה שגרמה להרגו של מזכ"ל חיזבאללה, حسن נצראללה. דיווחים מעידים כי התקיפות השמידו מספר בניינים באזור ומסSources ישראליים מצביעים על כך שראש הזרוע הפוליטית של חיזבאללה, היישאם ספי דין, היה המטרה המרכזית של ההתקפה. דיווחים נוספים מצביעים על כך שספי דין שהה במקלט תת-קרקעי במהלך ההתקפה.

על פי מקורות ביטחוניים, עוצמת ההתקפה הייתה כה רבה שהתהודה של הפיצוצים ניכרה בעבודת ביירות. פעולה זו מציינת שינוי דרמטי במאזן הכוח באזור ומעידה על החמרה בסכסוך הישראלי-לבנוני.

חברת אראמקו סעודית השיקה אג"ח בינלאומיות בסך 3 מיליארד דולר, המתחלקות לשני תאריכים: 1.5 מיליארד דולר אשר ייפדו בשנת 2029 עם תשואה של 4.25% ו-1.5 מיליארד דולר אשר ייפדו בשנת 2034 עם תשואה של 4.75%. האג"ח הונפקו בבורסה בלונדון, כאשר הביקוש היה גבוה פי שישה מההנפקה המתוכננת, מה שמעיד על יציבותה הפיננסית של החברה.

הנפקה זו משתלבת במאמצי אראמקו לגוון את בסיס המשקיעים שלה ולשפר את הנזילות שלה, תוך חידוש עקום התשואות של האג"ח. לפי דבריו של זיאד אל-משרד, סגן נשיא בכיר ו-CFO באראמקו, הביקוש הגבוה מעיד על יציבות החברה וכושרה הכלכלי.

בשעה שנשקפת התגברות הלחימה בין ישראל לחיזבאללה, מטוסי קרב ישראליים ביצעו סדרה של תקיפות אוויריות לאורכו של חוף ביירות בליל חמישי, במטרה לפגוע בפגישה בין בכירים בחיזבאללה, כולל הגעתו של חסאם סעפדין, מי שנחשב ליורשו של מנהיג חיזבאללה המודח, חסן נסראללה. הפיצוצים העזים עוררו פחדים בביירות וגרמו למאות אזרחים לעזוב את בתיהם.

במקביל, ישראל המשיכה בפעולות בת היי מטווחים שונים, על מנת להכביד על חיזבאללה, שהשיב בירי רקטות לעבר צפון ישראל, אך דיווחים לא הצביעו על פגיעות חמורות. בנוסף, תקיפות אחרות מתמקדות בעזה, שם נהרגו כמעט 100 פלסטינים בשעות האחרונות.

החמרה נוספת נראית על הגבול עם לבנון, כשישראל מתארת את פעולתה כהגנה עצמית מול התקפות חיזבאללה שהחלו לאחר הרג נסראללה. קולות קשים ושעוני אזעקה נשמעים בעמק הגליל בישראל, עם התראות לנסיגה מתותחים וחיזבאללה מתוכננים.

בבקשה משפטית שנחשפה, תובעים פדרליים טוענים שדונלד טראמפ אינו חסין מפני העמדה לדין בגין הפרות ביום ה-6 בינואר, מכיוון שפעל בתפקיד פרטי ולא רשמי. ההגשה מצביעה על כך שטראמפ תכנן את פעולותיו להחזרת תוצאות הבחירות באופן פרטי, תוך שימוש ביועצים פרטיים ויניח לאנשים נבחרים לציבור.

המסמכים חושפים את מצב רוחו של טראמפ ביום האירועים, כולל השפעת האיומים על פנס והתגובות שהוא נתן כאשר נודע לו על פינוי פנס למקום בטוח. ניכר כי טראמפ המשיך להפיץ טענות שקריות על זיופים בבחירות, בידיעה שהן אינן נכונות.

הגשת המידע כללה גם טוענה שטראמפ אמר "לא משנה אם תנצח או תפסיד, אתה חייב להילחם בכל הכוח". המשמעות היא שהטיעונים שלו לא היו סתם תגובות למצב ציבורי, אלא התבטאויות של מועמד זועם.

בספר זיכרונותיו החדש, בּוֹרִיס ג'וֹנְסוֹן, ראש ממשלת בריטניה לשעבר, חושף כי במהלך ביקורו של בנימין נתניהו בלונדון בשנת 2017, נמצא מכשיר האזנה בחדר הרחצה הפרטי של נתניהו במשרד החוץ הבריטי. ג'ונסון, ששימש אז כשר החוץ, מתאר כיצד נתניהו ביקש להשתמש בחדר הרחצה, הממוקם בחדר סודי דמוי שירותים יוקרתיים בלונדון, וכי לאחר מכן נמצא מכשיר האזנה במהלך בדיקת אבטחה שגרתית.

ג'ונסון מציין כי לא ידוע אם התקיימה פנייה רשמית לישראל בעקבות האירוע, אך מציין כי באותה תקופה, ישראל הואשמה בהצבת מכשיר האזנה בבית הלבן. ספר הזיכרונות של ג'ונסון, "Unleashed", צפוי לצאת לאור ב-10 באוקטובר.

ההצהרה האחרונה של נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, על שינוי הדוקטרינה הגרעינית של רוסיה, עוררה תגובות נרחבות ברחבי העולם. קנבל סיבאל, לשעבר סגן שר החוץ ההודי ושגריר הודו ברוסיה, מזהיר מפני הסכנה הגלומה בהסלמה גרעינית בין רוסיה למערב.

סיבאל טוען כי הודו מודאגת מהאפשרות שרוסיה תשתמש בנשק גרעיני, וכי היא תומכת בעמדה בינלאומית ברורה נגד שימוש בנשק גרעיני. הוא מציין כי שימוש בנשק גרעיני יביא לתוצאות הרסניות, הן מבחינה אנושית והן מבחינה פוליטית, וכי רוסיה תמצא עצמה מבודדת בינלאומית.

סיבאל מדגיש כי הודו, יחד עם מדינות אחרות בגלובל סאות', תגנה כל שימוש בנשק גרעיני ותתנגד לכל ניסיון להצדיקו. הוא מאמין כי רוסיה תבין את הסיכונים הכרוכים בשימוש בנשק גרעיני ותימנע מלהשתמש בו.

סגן הנשיא ריגטי גכלה פנה לבית המשפט במאמץ למנוע את דיון ההדחה שלו, בטענה שההליך אינו חוקי ומבוסס על שקרים. הוא מבקש לעכב את איסוף הדעות הציבוריות עד שהמוסדות הנדרשים יוסדרו לפי החוק.

גכלה מבצע טענה כי ההליכים המובלים על ידי חבר הכנסת מאוויי מוטוסה נוגדים את זכויותיו, מצביע על כך כי הוא נפגע מסנקציות פוליטיות. הוא מדגיש שהדחה צריכה להתבצע בהתאם לחוק, וציין שהתהליך הנוכחי מגביל את השתתפות הציבור, מה שיביא לפגיעות בשיטות הבחירה של יותר מ-14 מיליון קנייתים.

הממשלה ההודית הגישה השבוע לבית המשפט העליון הצהרה בה היא טוענת שאין להפליל אונס בנישואין, מכיוון שהעניין הוא חברתי בעיקרו. הממשלה מדגישה כי אף על פי שאין לבעל זכות לפגוע בהסכמת אשתו, הת labeling של הפעולה כאונס נחשב ל"חמור מדי" ולא מידתי.

במסגרת ההצהרה, הממשלה מציינת כי הכנסת כבר מציעה פתרונות הגנתיים אחרים לזכויות ההסכמה של נשים נשואות. המחלוקות המשפטיות בנושא זה מתנהלות מאז שהגיעו פניות לבית המשפט העליון על מנת לברר האם בעל צריך להיות חסין מפני אישום במקרה של אשתו שנאלצה לקיים יחסי מין.

מדובר בנושאים המעסיקים את החברה ההודית, וההחלטות בנושא עשויות להשפיע על המוסד הנישואי במדינה.